מפלגת הימין הקיצוני בצרפת בדרך למיינסטרים - יורי גנקין
מפלגת החזית הלאומית (Front National) התחילה את דרכה הפוליטית אי שם ב-1972 והונהגה עד לאחרונה על ידי מייסדה השנוי במחלוקת ז'אן מארי לה-פן. בינואר 2011 הפכה בתו, מארין לה-פן, לנשיאת המפלגה וכבר מהרגע הראשון היה ברור שהמפלגה תעבור תחת הנהגתה מיתוג מחדש. המטרה שאותה הציבה לעצמה המנהיגה החדשה הייתה ברורה – לנוע לעבר המרכז הפוליטי ולהימנע ככל הניתן מהקיצוניות שאפיינה את המפלגה בימים עברו.
כיום, קצת יותר מחודשיים לפני הבחירות עושה רושם שגם אם מארין לה-פן לא תזכה בבכורה, הרי שיהיה בכוחה לאסוף לא מעט קולות שיקשו על ניקולא סרקוזי לכהן בשנית ויעניקו הלכה למעשה את נשיאות צרפת למועמד המפלגה הסוציאליסטית פרנסואה הולנד. אז מהו סוד הקסם של לה-פן?
החזית הלאומית נתפסה מאז ומתמיד על ידי הציבור הצרפתי כמפלגת ימין קיצונית שנודעה בעיקר בזכותה יחסה הבלתי מתפשר כלפי המהגרים הלא צרפתים המתגוררים בצרפת ובכלל זה אוכלוסיה גדולה מאוד של מוסלמים.
בנוסף, הובילה מפלגת החזית הלאומית את המאבק להחזרתם של ערכי המשפחה המסורתיים לצרפת לרבות באמצעות איסור ההפלות, שלילת הזכויות האזרחיות של בני זוג חד-מיניים ועוד. נוסף על כל אלה, אביה של מארין, ז'אן מארי אמר ב-1997 כי לטעמו תאי הגזים היו רק פרט קטן בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. מבתו מארין – לא תשמעו התבטאויות כאלה גם אם היא (ואין זה בטוח כלל) – רואה אותו עין בעין.
אחד הדברים הראשונים שעשתה מארין לה פן עם כניסתה לתפקיד היה לגנות בפומבי ולנקוט בצעדים כנגד מספר חברי מפלגה לאחר שאלו התבטאו בצורה גזענית ופוגענית (בין היתר, באתרו של אחד הפעילים הוצגה קריקטורה שהציגה את הנשיא המכהן סרקוזי במדי הצבא הנאצי). כעת, לה-פן מבקשת להתרחק מהתדמית המתריסה ולהתמקם קרוב ככל הניתן למרכז הפוליטי.
כשנשאלה לגבי שואת יהודי אירופה ענתה לה-פן כי המעשים שביצעו הנאצים ועוזריהם במהלך מלחמת העולם השנייה היו פשע נתעב ולאחרונה גם לקחה חלק במספר טקסי זיכרון שמהם סביר להניח כי אביה היה נפקד. עיקר קצפה של לה-פן הצעירה יוצא כיום כנגד השוהים הבלתי חוקיים בצרפת תוך שימת דגש על האוכלוסיה המוסלמית במדינה. על אף השינוי הפוליטי במדיניותה, יהודי צרפת ממש לא ממהרים לאמצה לחיקם, פועל יוצא של המורשת ממנה ינקה לטענתם .
המודל הפוליטי של לה-פן הוא חירט וילדרס ההולנדי שמשנתו האידאולוגית תופסת תאוצה של ממש בהולנד. אירופה נמצאת כיום בעיצומו של המשבר הכלכלי החמור בתולדותיה ומעבר לטלטלה הכלכלית, מבחינתם של מובילי דעה רבים מדובר גם בעת המתאימה ביותר להזכיר שוב ושוב את חשיבותו של הפטריוטיזם הלאומי.
מדינות רבות באירופה המודרנית חוות על בשרן גלי הגירה חסרי תקדים מהמדינות הערביות באסיה ובצפון אפריקה. צמיחתו הפוליטית של חירט וילדרס בהולנד נובעת במישרין מהחשש לאיסלמיזציה גוברת של אירופה החילונית. לפני מספר שנים הייתה זו דנמרק שסבלה מנחת זרועם של המוסלמים לאחר פרסום הקריטקורות על הנביא מוחמד. בהולנד עצמה נרצח המפיק הנודע תיאו ואן גוך על ידי קנאי מוסלמי ממוצא מרוקאי וממש בשבוע החולף קרא אחד מהחברים בפרלמנט ההולנדי מטעם מפלגת האיסלם הדמוקרטי לאסור על הפיכתם של הכלבים לחיות מחמד.
ההשתלטות המוסלמית על אירופה הפכה לכל כך מטרידה עד שגם אזרחי שוויץ, אחת מהמדינות הרגועות והשלוות ביותר ביבשת, החליטו ב-2009 לאסור על בנייתם של צריחי מסגדים. היום, יותר מבעבר, גם בצרפת שהעבירה לא מזמן את חוק איסור הרעלות – מוכנים להקשיב. ועל כן, אל לנו להתפלא אם בעוד קצת יותר מחודשיים תרשום מארין לה-פן הישג לא מבוטל שעשוי להשפיע על התוצאות הסופיות במישרין או בעקיפין.
כותב הפוסט הוא יורי גנקין – יועץ אסטרטגי המתמחה בתחום המיתוג האישי והעסקי - מייסד ומנהל The Brand - מיתוג עסקי ואישי
מתמחה במתן ייעוץ בתחום המיתוג האישי והעסקי. מנהל בלוג פוליטי בכתובת: http://www.yurigankin.com בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת ותואר שני בדיפלומטיה מאוניברסיטת תל אביב.. לשעבר עוזר ליועצה הפוליטי הבכיר של שרת החוץ ציפי לבני, עוזר אישי למנהל האגף לקשרי חוץ באוניברסיטת תל אביב ומנהל תוכן בחברת TOP-G העוסקת בייצוג בכירים.
